ballet dance israel בלט ריקוד ישראל

Welcome   |  Index   |  Articles   |  Syllabus   |  Notes   |  Photos   |  Video   |  My School   |  What's new


homearticles - מאמריםזיכרון ואינטואיציה במחול

זיכרון ואינטואיציה במחול
מאת דינה חינקיס 25.5.2008

זיכרון ואינטואיציה במחול

פיתוח זיכרון תנועתי ואינטואיציה בהתמצאות במרחב באמצעות שיעורי מחול.

עבודה לסיום קורס אינטואיציה ושיפור הזיכרון

בהנחיית דנית פרידמן

מכון הנרייטה סאלד למחקר במדעי ההתנהגות

מגישה: דינה שמואלי חינקיס

תוכן העניינים:

פרק עמוד

1. מבוא 3

2. סקירת ספרות 4

2.1 זיכרון 4

2.2 אינטואיציה 4

2.3 למידה 5

3. מחול 6

3.1 מחול אמנותי 6

4. החלק היישומי 7

4.1 תצפית 7

4.1.1 מקום התצפית 7

4.1.2 מהלך התצפית 7

4.1.3 סיכום צפייה 8

5. טכניקה לשיפור הזיכרון 9

5.1 הצעה מעשית לשיפור הזיכרון של מספרים 9

6. דיון 10

7.סיכום ומסקנות 12

ביבליוגרפיה 14

1. מבוא

בגיל בית הספר היסודי מוגשת התכנית מחול לכל, בה לומדים מחול עממי כחלק מלימודי תרבות. בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכונים מתקיימים לימודי מחול כחלק מתכנית בחירה של מגמות הלימוד לבחינות הבגרות. בשלב זה לימודי המחול קשורים לאמנויות הבמה, והתלמידים נכנסים לתכנית של-5 יחידות בגרות לפחות.

עבודה זו עוסקת בשימוש בטכניקה של חזרה ושינון, הפנמה של תחושה גופנית והבנת הקשרים המוסיקליים והגופניים בתחום המחול. הזיכרון התנועתי מקורו בזיכרון המרחבי (גארדנר, ה. 1995 ) אשר נרכש באמצעות התנסות ישירה וחוויתית בדומה להתנסות בטיול, הליכה ברחובות, נהיגה במכונית וכו'. העיסוק במחול מעלה את העוררות הגופנית ומכאן שכל החושים נמצאים בפעילות מלאה, גם אם אינם נדרשים לפעילות זו ( כגון חוש הטעם וחוש הריח).

תחום הפעילות הקוגניטיבית העסיקה את האדם מאז ומתמיד. בתקופה האחרונה התבצעו מחקרים רבים המחפשים תשובות לדרך פעולתו של המוח כאיבר החשיבה, הזיכרון והידע. הספרות המקצועית בתחומי הלמידה מאפשרת למורים ולתלמידים להגיע לידע רב בנושאים אלו. תחום האינטואיציה שהיה נחשב למעין חוש נבואי שהוא בגדר מתת אל או כישרון מיוחד, התחיל לקבל הכרה של ידע שמתקבל מתוך פעילות מוחית, ושאפשר לחקור אותו ולהגיע אל מקורתיו.

2. סקירת ספרות

2.1 זיכרון

לצורך למידה טובה ורכישת מיומנות בכל תחום, יש צורך ברמה נאותה של יכולת לזכור פרטים שקשורים בנושא הנלמד. היכולת לזכור מאפשרת איסוף נתונים בשלב הרכישה, הפנמת המידע כידע אישי המוביל להבנת התהליכים- שלב האחסון, וכך מתפנה מקום לקליטת מידע נוסף. כל נושא נלמד על בסיס האפשרות לזכור ולהגיע להבנה טובה, הרחבה והעמקה ולהסקת מסקנות. (מתוך חומר הרצאות הקורס)

לזיכרון חוויתי השפעה חזקה על האדם. במידה וחווה חוויה מהנה, ירצה לחזור עליה. חוויה בלתי נעימה או טראומטית תגרום לא להמנע מחזרה על הפעולה שכתוצאה ממנה נחוותה. זיכרון זה מטרתו לשמור על האדם מסכנות ולאפשר לו לחזור על פעילות נעימה לצורך קיום טוב ומהנה.

יכולת פוטנציאלית שונה יש לכל אדם, בכל תחומי החיים ובינהם התחום הקוגניטיבי בו טמון הזיכרון, והתחום התנועתי. (פלדנקרייז, 1967) . שיעורי תנועה או מחול הנקשרים לזיכרון חוויתי חיובי יעודדו את המשך הפעילות הנעימה.

2.2 אינטואיציה

על רקע הנאמר עד כה, מתפחת אינטואיציה שהיא היכולת להבחין במתרחש בהווה, ומתוך הבנת תחום הידע באופן מעמיק, אפשר להבין את הסיטואציה במהירות, להפעיל שיקולי הווה ולהסיק מסקנות לגבי הצפוי. לפעמים הסקת המסקנות ונקיטת הפעולה הנדרשת הן פעולות ספונטניות או לא מודעות באותו רגע.

יכולת אינטואיטיבית לנבא מתאפשרת בתנאים של פתיחות מחשבתית, המאפשרת לקבל מידע גם אם איננו צפוי או מוכר, ולהתייחס אליו ללא סינון וסווג שבדרך כלל מתקיים באמצעות חשיבה לוגית של המוח השמאלי. (מתוך חומר הרצאות הקורס). בספרו של דר' הארי אלדר " המוח הימני כמנהל" מתואר שיתוף פעולה בין המוח הימני למוח השמאלי כמקדם יעילות ותורם ליכולת טובה בניהול מערכות.

כאשר המוח השמאלי והמוח הימני פועלים בשיתוף ובהרמוניה, התוצאות של הפעולה טובות ביותר. השילוב בין דימיון ואינטואיציה, עם היגיון זהיר ומפוכח מוביל לביצוע נכון ויעיל של המשימה הנדרשת. בשעה שאדם קורא דווח מדעי על נושא מסויים, טכני או אחר (גם תיאור של מחול), הוא משתמש במוח השמאלי לצורך קריאת הטקסט, אך הדימיון שמפעיל המוח הימני מאפשר לו להבין את המשמעות של המילים, על ידי שהוא מעבה את התיאור בתמונות ובפרטים שמשלימים את תמונת התיאור המילולי. (אלדר, 2001)

2.3 למידה

קיימת השקפה מדעית על תפקודי המוח והתפתחותו, התופסת את התפתחותו כגמישה ונתונה להשפעה של התערבות חיצונית בתקופות קריטיות. השקפה זו תומכת בחיפוש הזמן המתאים ביותר ללימוד מיומנויות והתנסות לימודית שתסייע לאנשים להגשים את מלוא הפוטנציות האינטלקטואליות שלהם. "התערבות מתאימה בתקופות קריטיות עשויה ליצור אורגניזם בעל טווח כישורים שונה מאד מהמקובל"(גארדנר, ה., 200 עמ' 120)

"למידה, חשיבה, יצירתיות ואינטליגנציה אינם תהליכים מוחיים בלבד, אלא כוללים את הגוף כולו. תחושות, תנועות, רגשות ותפקודי מוח טבועים בגוף. התכונות האנושיות אותן מיחסים למוח אינן יכולות להתקיים בנפרד מהגוף" (הנפוד, ק. 2000)

פעילות פסיכומוטורית הנה פעילת קוגניטיבית הקשורה למחול, לחינוך גופני או לכל פעילות המורכבת מפעילות גופנית ומחשבתי כאחד. במהלך לימוד תנועה חדשה, מורכבת או פשוטה, עובר מידע עצבי מהאיבר הנע אל המוח, אשר קולט את המידע, מעבד אותו, זוכר אותו ומסיק מסקנות לגביו. (לידור, ר. 1994)

3. מחול

תלמידי המחול נדרשים לזכור תנועות ספציפיות, שמות של תנועות ומנחים גופניים, תהליכים תנועתיים ומשפטי תנועה. הם נדרשים לזכור ריקודים בהם משתתפים תלמידים נוספים, ועליהם לדעת ולזכור כווני תנועה בחלל וחלוקת המרחב בהקשר למשתתפים האחרים ובהקשרים מוסיקליים.

מערכת החינוך הפורמלית נתנה את הכרתה בתחום המחול כתחום לימוד חינוכי לבני כל הגילים.

החלק המעשי בתכניות של לימוד במגמות המחול כוללות בעיקר מחול מודרני, בלט קלאסי, קומפוזיציה. בתי ספר רשאים להוסיף עוד סגנונות כהעשרה על בסיס התכנית שנקבעה על ידי משרד החינוך. בחלק העיוני לומדים תלמידי המחול את תולדות המחול ומקשרים את לימודיהם המעשיים עם לימודי האנטומיה ולימודי המוסיקה, ככל שקיימים במערכת.

פלדנקרייז: "דמות עצמינו מורכבת מארבעה חלקים שונים הלוקחים חלק תמיד בכל פעולה: תנועה, תחושה, הרגשה ומחשבה. היחס הכמותי והאיכותי של כל מרכיב בפעולה מסויימת שונה, כשם ששונים הם האנשים העושים את הפעולה. אבל כל מרכיב משתתף, בשיעור זה או אחר, בכל פעולה." (פלדנקרייז,1967, עמ' 19)

דר' פול דניסון הינו חלוץ בתחום המחקר השימושי של המוח, ומחברה של התפיסה החינוכית המשלבת גוף-נפש, והידועה כקינסיולוגיה חינוכית. דר' דניסון קבע: "התנועה היא דלת אל הלמידה". תגליותיו מבוססות על הבנת התלות ההדדית שבין ההתפתחות הפיזית, רכישת כישורי שפה והישגים לימודיים. http://www.braingym.co.il/node/10 22.3.08

3.1 מחול אמנותי

מחול אמנותי כולל בתכניו בלט קלאסי, מחול מודרני, אלתור ויצירה. שיעורי המחול הקלאסי מבוססים על לימוד שפת הבלט. הבלט נחשב לאחד מתחומי המחול הבסיסיים אשר באמצעותו נבנית הבנה טובה של פעולת הגוף במרחב, יכולת מוטורית ופסיכומוטורית, ומוסיקליות. בשיעורי הבלט מתגלית הטכניקה באופן הדרגתי, וכל אלמנט ותנועה מופנמים כתוצאה מהחזרה עליהם בכל שיעור. לכל תנועה ותנוחה יש מונח מקצועי וכך מתפתח זיכרון תנועתי בהקשר למונח או שם של תנועה ותנוחה.

4. החלק היישומי:

4.1 תצפית

בצפיה בשיעורי מחול במשך מספר חודשים התמקדתי בקבוצה של תלמידות בגיל 7-8 . התלמידות התחילו ללמוד בלט עם תחילת שנת הלימודים. כמו כן צפיתי גם בקבוצת בנות תיכון הלומדות מחול קלאסי ומודרני מספר שנים ברצף.

4.1.1 מקום התצפית

בית הספר למחול אמנותי במודיעין, בו מתקיימים שיעורי בלט ושיעורי מחול יצירתי במסגרת החינוך הבלתי פורמלי. בשיעורי מחול אלה משתתפות ילדות מהגיל הרך ועד לבנות חט"ב ותיכון. לכל גיל איפיונים משלו ועל כן תכנית הלימודים שונה ומתפתחת בהתאם להתפתחות התלמידים.

בית הספר למחול אמנותי מקבל כל ילדה וילד המעוניינים ללמוד לרקוד, ללא בחינות התאמה. עובדה זו יוצרת מצב בו בכל קבוצה אפשר להבחין ברמות שונות של יכולת ביצוע והבנה של החומרים הנלמדים. השוני בין התלמידות ניכר בתחום הגופני ובתחום הקוגניטיבי.

4.1.2 מהלך התצפית

א. שיעורי המחול לבנות 7-8

שיעורי המחול התקיימו פעמיים בשבוע. בשיעורים הראשונים היה צורך לחזור פעמים רבות על הסבר הנוגע לתנועות בסיסיות ומנחי גוף ראשוניים. כמו כן רמת הריכוז הייתה גבוהה והתלמידות התאמצו מאד להגיע לתנועה הנכונה. בזמן לימוד התנועה התבקשו התלמידות לחזור מילולית על שם התנועה מספר פעמים יחד עם המורה ותוך כדי ביצוע התנועה.

לאחר מספר שיעורים אפשר היה ללמד תנועות חדשות. הן בוצעו לאחר הסברים קצרים יותר. כמו כן אפשר היה לשלב תנועות לכוונים שונים באותו תרגיל, וניכר היה שהתלמידות פיתחו הבנה לגבי כווני התנועה. שמות התנועות כבר היו ידועות, ואפשר היה להוסיף שמות חדשים לתנועות החדשות או לכוונים הנוספים.

בהמשך התצפית ניכר היה שהתלמידות יכולות לקבל הסבר קצר יותר והנחייה יותר מילולית עם פחות הדגמה. ניכר היה השימוש ביכולת טבעית של זיכרון התנועתי. כמו כן הפנמת התנועות הבסיסיות אפשרה להרכיב על גבי תנועות אלו חמרים תנועתיים נוספות ומורכבים יותר. לאחר שהתלמידות הפנימו את הנושא התנועתי שנלמד במאמץ בתחילת השנה, הן פיתחו יכולת אינטואיטיבית להבנת התרגילים המורכבים יותר ולביצועם הטוב.

ב. שיעורי המחול לבנות חט"ב .

בנות חט"הב לומדות בלט מספר שנים, ויש להן בסיס טוב להבנת הטקסט ולביצוע נכון של התנועות והתנוחות אותן תרגלו ושיננו במהלך השנים. כמובן שבכל שנה יש חומרים נוספים שעדיין לא היו בסילבוס של השנה הקודמת, והתלמידות לומדות את החומרים התנועתיים שמתאימים ליכולת הגופנית שלהן בשלב זה.

לאור החזרה והשינון של תרגילים מורכבים ברמה נמוכה במהלך שנת הלימודים הקודמת, ניתנו תנועות ותרגילים חדשים ומורכבים יותר. רמת האינטואיציה של התלמידות התפתחה והן יכולות לקלוט מהר יותר את התרגילים החדשים שעליהן לתרגל. המידע הבסיסי שתרגלו בשנים הקודמות בנה את היכולת שלהן בשנה זו, ותרגילים מורכבים, ארוכים וקשים יותר נקלטו מהר ובוצעו היטב באופן מיידי.

4.1.3 סיכום צפייה

ניתן לומר שבשתי הקבוצות חלה התפתחות כתוצאה מתרגול ושינון, על בסיס הבנת השפה הספציפית של הבלט. הזיכרון התנועתי טמון גם במוח וגם בשרירי הגוף המובילים את התנועה, ועל ידי כך מתפתחת אינטואיציה טובה להבנה ולביצוע מהיר ונכון של תרגילים ומשפטי תנועה חדשים בתחום הבלט הקלאסי והמחול בכלל.

5. הטכניקה לשיפור הזיכרון

בשיעורי המחול נשתמש בשילוב טכניקות לצורך שיפור הזיכרון.

טכניקת החזרות הנה השיטה היעילה ביותר במחול, מאחר והגוף לומד את התנועות ברצף ובזרימה כפי שלומדים טקסט. המשפטים התנועתיים מקבלים משמעות גופנית שאין לה מילים אלא שפת התנועה המביעה את עצמה.

את השמות השונים לכל תנועה ותנוחה נלמד באמצעות הבנת הכוונה. לכל תנועה יש שם המתאר את התנועה. לדוגמא: TENDU היא תנועת מתיחה של אצבעות כף הרגל על הרצפה. ברגע שהתלמיד מבין שהמילה מתארת מצב (להצביע, מתוח) בשפה הצרפתית, הוא יתחבר לשם התנועה ללא קושי, ואף ילמד צרפתית באותה הזדמנות.

5.1 הצעה מעשית לשיפור הזיכרון של מספרים

כדי לחדד את הזיכרון למספרים אפשר ליצור תנועה לכל מספר וכך משתתף הגוף כולו ביכולת הזיכרון. הגוף החש את התנועה ישמר את המספרים כתנועה או מצב גוף. רצף המספרים המיוצגים בתנועות או בתנוחות שונות, יהוו מעין ריקוד שאפשר לחבר אותו למוסיקה. בשיעור מחול יצירתי אפשר ליצור שיעור שבו מחפשים הילדים אפשרויות שונות לחיבור מספר הטלפון שלהם על ידי מטלה בה הם מוזמנים למצוא מנחי גוף בהם נשענים על מספר בסיסים, לפי מספר הטלפון.

6. דיון

המערכת הקוגניטיבית מורכבת מיכולות מגוונות ובניהן יכולת פסיכומוטורית. יכולת פסיכומוטורית פרושה פעילות מוחית/מחשבתית המלווה פעילות גופנית/מוטורית. (לידור.ר)

היכולת הפסיכומוטורית משתפרת תוך כדי מתן תשומת הלב לנושא בזמן לימוד תנועה או ביצוע משפט תנועתי.

רוב בני האדם מגיעים לחלק זעיר מיכולתם הפוטנציאלית ואילו המיעוט משתמש בחלק גדול יותר של היכולתם הפוטנציאלית. למרות זאת הרוב מגיע לשביעות רצון מעצמו למרות מימוש מזערי מיכולותיו, מאחר וכאשר אנו משיגים את מטרתינו המיידית שלפנינו, אנו שבעי רצון ואין אנו מעוניינים להמשיך ולהשיג יותר מהמינימום הנדרש לקיום היומיומי. אין האדם מרגיש הפרעה להתפתחותו מרגע שהשיג יעד קרוב, אלא אם כן הוא נזקק לידע רחב יותר או מעמיק לצורך השגת מטרות הדורשות מאמץ נוסף. (פלדנקרייז, 1967)

תלמידות הבלט לומדות בקבוצה. מצב זה מעורר את הדחף התחרותי בגיל ההתבגרות, ולכן הן נעשות אמביציוניות להצליח יותר. מעבר לכך מאחר והמחול הנו תחום בחירה שלהן, הן נהנות משינויים ומעמידה באתגרים הגופניים והקוגניטיבים. לרוב אין תלמידות המחול שבעות רצון ואינן מסתפקות בהשיגים מינימליים אלא מעוניינות לנסות תרגילים קשים יותר.

על פי מחקרה של הנפורד קלרה (2000) יש לאדם שלושה סוגים עיקריים של נוירונים המותאמים לשליחה מסרים חשמליים לאורך הגוף. הסוגים הם: חישה, תווך מוטוריקה. נויירוני החישה מעבירים מידע שמועבר מהעור, העיניים, האזניים, האף, והלשון ומהאיברים המוסרים מידע על מיקום ומתח שריר, שווי משקל ומידע קינזיולוגי אחר. המידע מועבר אל המוח ונוירוני התווך תפקידם לייצר רשתות חדשות של מידע אסוציאטיבי, והיא רשת גדולה שמהווה יותר מ 99.89% מהנוירונים שבמערכת העצבים המרכזית.

נוירוני התנועה מעבירים מסרים מהמוח לשרירים ולבלוטות והגורמות להם לפעול. עטיפת המיאלין המתווספת על האקסון (סיב ארוך ודק המוביל מסרים מגוף התא לנוירון אחר) במהלך למידת נושא ושינונו, מסייעת לאחר לימוד ראשוני וחזרה לתשדורת מהירה יותר. המיאלין משפר את תנועת הדחפית העצביים ועיבוד המידע מהיר יותר. (הנפורד, 2000)

מכאן שתלמידות המחול משכללות ומשפרות ללא הרף את הנושא וקיים היזון חוזר בין תאי השריר ובין המוח, אשר יוצר רשתות חדשות של מידע אודות מצב הגוף והיחס של האיברים בינם לבין עצמם ובינם לבין החלל בו נמצאת הרוקדת.

7. סיכום ומסקנות

העיסוק במחול מהווה חיבור אינטנסיבי בין הגוף והנפש של הלומד. הריקוד נשאר חוויה חושית לאורך כל חיי האדם, וזיכרון שמלווה אותו לאורך השנים. כמעט ולא נתקלתי באדם שרקד אי פעם בחייו ואיננו זוכר על כך דבר. תמיד מלווה הזיכרון תחושה ורגש כלשהו, חיובי או שלילי.

כמו בכישורים אחרים כן גם במחול יש דרגות שונות של יכולת. יש תלמידים שיש להם מבנה אנטומי בעל יכולות פיסיות מרשימות, אבל מתקשים בזיכרון תנועתי. תלמידים אלה יתקדמו פחות מאשר אלה בעלי מבנה אנטומי מוגבל אבל יכולת חשיבה, תפיסה וזיכרון טובים יותר.

שיעורי המחול , בהם הבלט הקלאסי והמחול המודרני בנויים על הבנת היסודות התנועתיים של הסגנון תוך תרגול וחזרה של האלמנטים השונים המרכיבים את התנועות ומשפטי התנועה. שיעורי המחול דורשים ריכוז רב ומאמץ גופני וקוגניטיבי. פעילות הפסיכומוטורית מחוייבת המציאות בשיעורים אלה. התלמידים מבצעים את התרגילים ומשפטי התנועה מתוך הבנת החומר שנלמד בהדרגה וחוזר על עצמו מידי שיעור בשינויים קלים.

למעשה על התלמיד לזכור את התנועות כמילים ממש ואת משפטי התנועה כטקסטים מובנים. הפעילות המוחית מוגברת כתוצאה מהפעילות הגופנית המעוררת את המרצת הדם למוח וגורמת לעוררות גופנית ורגשית. תלמידי המחול נדרשים להבין ולזכור משפטי תנועה ותוך כדי כך לשפר את יכולתם הגופנית, לתקן טעויות ולזכור רצפים ארוכים ותיקונים אישיים.

השאלה שעולה לאור עבודה זו היא האם שיעורי המחול תורמים לשיפור קוגניטיבי בתחום הזיכרון והיכולת האינטואטיבית? תלמידים בעלי אינטליגנציה תנועתית גבוהה יתפסו את המשפט התנועתי במהרה מתוך הבנה אינטואיטיבית, יזכרו אותו ויוכלו לשפר את ביצועיהם בקלות רבה יותר מאלה שמתקשים בחלקים שונים של האינטליגנציה התנועתית. הניסיון בשטח מראה שאכן התרגול משפר יכולות אלה.

עמדתי היא שעל המורה למחול להבין שהריקוד, כמו כל תחום למידה ועיסוק אחר, מעצב את דמותו של האדם בעיני עצמו. בהתאם לכך עליו להוביל את השיעורים ואת המטלות הלימודיות כך שהתלמיד יחווה חוויה חיובית של מסוגלות ויכולת למידה. על שיעורי המחול להביא תרגילים ומשפטי תנועה ברמת קושי אתגרית אך לא מעל ליכולתו של הרוקד לקלוט, לזכור וליישם, כדי שזה יאמין ביכולתו ויהיה מוכן לאתגרים חדשים ולמאמץ נוסף.

השאלה המתבקשת היא האם עבודה על זיכרון תנועתי בכוחה לשפר את הזיכרון המילולי, או את הזיכרון המספרי? אין הוכחות שאכן הדבר כך. לכל תחום ומיומנות יש צורך בזיכרון ספציפי, ותרגילי הזיכרון בתחומי עניין שונים, יענו על אפשרות ספציפית ולא יעזרו לעיבוד החומר מתחום אחר. מצד שני התרגול הקשור במחול והמשפר את תפקודי למידת המחול, מלמד שבתחומי דעת אחרים אפשר למצוא דרכים לשיפור יכולת הלמידה בדרכים הרלוונטיות לאותו תחום.

ביבליוגרפיה:

אייל, נ. (2000) הגמד החושב, פסיכולוגיה של מחשבות אריה ניר כפר סיבא

אייל, נ. מסע אל הזיכרון ספריית מעריב

אלדר, ה. (2001) המוח הימני כמנהל הוצאת אור עם

גארדנר, ה. 1995 מוח, חשיבה ויצירתיות ספרית הפועלים תל אביב

הנפורד, ק. 2000 חכמה בתנועה נורד טבעון

כץ, ע. סוד הזיכרון המצוין הוצאת אור עם.

לידור, רוני, ד"ר (1994), התפתחות מוטורית בגיל הצעיר, מהדורה שניה ומורחבת, מכון וינגייט.

סילבה, ח מייל, פ. 1987 שיטת סילבה לשליטה שכלית אור-עם 1987

פלדנקרייז, מ. 1967 שכלול היכולת הלכה למעשה הוצאת אל"ף תל אביב

http://www.braingym.co.il/node/10 22.3.08

About   |  Links   |  Contact us

וידיאו ארט מגזין למשפט מסים ונדלן omanut - art painting gallery המדריך לאינטרנט העברי