עבודת סיכום קורס בלט קלאסי
אוגוסט 2010
מסלול: תיאטרון - מחול א', סמסטר ב'
מורה: דינה שמואלי חנקיס
מגישות: שיר ברנדס, רוני לבל וטל קון
פלדנקרייז
שיטת הפלדנקרייז פותחה ע"י הפיזיקאי והג'ודוקא ד"ר משה פלדנקרייז (1904-1984).
לאחר שנפצע בברכו במהלך משחק כדורגל הוא בחר להימנע מלעבור ניתוח והחל לחקור את מנגוני הגוף והמוח. בחקירתו ניצל את מודעתו לתנועה (עסק באומנויות לחימה) וכן את היכרותו עם נועה אשכול ושיטת תווי התנועה שהמציאה, וכך פיתח את מה שמכונה היום שיטת פלדנקרייז.
שיטת פלדנקרייז היא שיטה חינוכית לימודית שמלמדת את שיפור השימוש בעצמנו. השיטה מבוססת על שלבי התפתחות האדם מינקות לבגרות ועל יסודות האבולוציה. היא מתחברת לאותו חלק במוח המאכסן את "שפת האם" של התנועה. בשנתיים הראשונות לחיינו אנו עוברים תהליך למידה אורגני, כל דפוסי התנועה הבסיסיים שהגוף האנושי מסוגל להם מתפתחים בגיל זה, אין זה משנה מאיפה באת (מבחינת היבט תרבותי), אין מדידת זמנים ולחץ להישגיות. הלמידה היא למידה מתוך נוחות וחקירה עצמית.
"שיטת פלדנקרייז פותחת אפשרויות חדשות לתנועה ודרכים חדשות לראות את נושא התנועה והתרגול הגופני". פלדנקרייז טוען שיציבה נכונה ופיתוח תנועה הם לאו דווקא דרך קושי ומאמץ אלא דרך שחרור והבנת הגוף באופן אינדיבידואלי. העבודה היא עבודה מתוך נוחות פיזית ומחשבתית: מחשבות כמו "יותר חזק", "כאב הוא טוב" ועוד, הן "עקב אכילס" של העבודה. מחשבות כגון: "זה כ"כ נעים" "הלוואי שתחושות אלו תמשכנה" "זה לא יאומן שאני עושה זאת" ועבודה מתוך הנוחות, ההקשבה לגוף והשחרור יביאו ליציבה טובה, תנועה נכונה ונוכל להפיק מעצמנו את מקסימום היכולת. "תנועה טובה והרמונית המתאימה לנו, משתפרת עם הזמן ומביאה תוצאות טובות... היא ניזונה מהיפוכן של מתח ומאמץ".
על אף שהשיטה פותחה כשיטת טיפול, היא נוגעת לרקדנים, ספורטאים ולכלל האוכלוסייה.
מתוך המאמרים מצאנו לנכון לחלק את שיטת פלדנקרייז לשלושה היבטים מרכזיים שאנו חושבות שגם באו לידי ביטוי בצורה מובהקת במהלך שיעורי הקלאסי השנה.
היבט ראשון: שחרור פיזי.
היבט שני: שחרור מנטלי.
היבט שלישי: עבודה סובייקטיבית לפי נתונים אישיים.
שחרור פיזי:
במהלך השיעורים הושם דגש מרכזי על שחרור הגוף, מתוך הנחיות כגון: "לא לנעול מפרקים", "לשחרר את הקצוות" (למשל, כפות ידיים, כפות רגליים, ראש...), בטן אסופה אך לא "מודבקת" לגב, זה רפוי, נשימה תוך כדי תנועה.
"דרך העשייה היעילה ביותר אינה תמיד הקלה ביותר לאימוץ, בשל כוחות של ההרגל המצר את צעדנו ומושך אותנו חזרה למתכונתנו הקבועה". (מתוך הפרק "הרחבת האופקים"). רעיון זה ממחיש את הקושי שנפגשנו עימו במהלך השנה עם ההנחיות המובאות לעיל; מציאת האיזון בתוך המתח בין שחרור ולהחזקה.
שחרור מנטלי:
עפ"י השיטה כאשר החשיבה היא חיובית כגון: קלות, אורך וזרימה - איכות התנועה משתפרת ומתייעלת. אנו הרגשנו שבמהלך השיעורים כאשר התבקשנו לשחרר את ראשנו ממחשבות של מתח ונוקשות ולהמירן במחשבות הנ"ל, יכולנו למצוא איכות אחרת בתנועותנו. בנוסף היו הנחיות לעיתים, לאחר שכבר למדנו תרגילים מסוימים, בעיקר בתרגילי אמצע, שממש דרשו שלא נתמקד בתרגיל עצמו אלא נעזר בדימויים שונים, למשל שאנחנו רוקדות בשדה פתוח ועוד. כמו כן, המילים קלות ושחרור חזרו רבות במהלך השיעורים ותרמו רבות לשחרורנו המנטלי. עפ"י המאמר רגשות כגון שמחה, עצב, התרגשות ופחד באים אף הם לביטוי דרך גופנו.
עבודה סובייקטיבית לפי נתונים אישיים:
קראוס מספר במאמרו על התחבטות של אישה בנוגע לרכישת מזרון ומתייעצת איתו מה יותר טוב לפי שיטת פלדנקרייז. הוא כותב על כך "...עד כמה אנשים התרחקו ממגע עם תחושת הנוחות שלהם ומידיעה על מה טוב עבורם". במהלך השנה הושם דגש מרכזי על כך שכל אחת צריכה לעבוד עם גופה לפי הנטיות הטבעיות של הגוף ושאנו צריכות ללמוד עם עצמנו מהן מגבלותינו ודרכן להתפתח ולא להתחקות אחרי מודלים מוכרים. בניגוד למה שהכרנו לפני, חזרו על עצמם משפטים כגון: "לכל אחת יש את ה – turn outשלה" "לא צריך להגיע לפתיחה של 180 מעלות".
הנחייה נוספת לפיתוח עבודה מתוך הגוף האישי הייתה בזמן החימום הפתוח בין הבר למרכז, בו הפנת את תשומת ליבנו לכך שזמן זה מוקדש לעבודה פרטנית מתוך הבנה אישית למה הגוף זקוק בשלב זה של השיעור ולא למתיחות מתוך הרגל או הנחייה כיתתית. הנחייה זו מתחברת באופן ישיר לרעיון המוצג במאמרו של קראוס בפרק "אני רוצה" בו ככל שאנו מתבגרים פעולותינו מושפעות מציפיות הסביבה ולא מצורך ורצון אישיים.
שיטת אלכסנדר
שיטה שפותחה ע"י פרדריק מתיאס אלכסנדר (1869-1955). מטרתה לעזור לאדם לשפר את השימוש בעצמו על מנת להיטיב את תפקודו ואת מצבו הבריאותי, וכך לומד האדם להיות אחראי לשיפור חייו.
אלכסנדר מכנה את השיטה שיטה חינוכית – חינוך מחדש, מאחר שבאמצעותה אנו לומדים שוב להשתמש בעצמנו באופן מיטבי – יכולת אותה איבדנו במהלך חיינו. תפקיד המורה הוא להקנות לתלמיד חשיבה, הבנה ומודעות במטרה לשנות בעצמו הרגלים לקויים על ידי התנסויות תחושתיות המלמדות אותו לשנותם להרגלים נכונים.
בשיעורים שלנו, רעיון זה בא לידי ביטוי בכך שתחילת השיעורים הועברו ללא מראה והושם דגש על הבנתנו את גופנו מתוך אותה התנסות תחושתית שמתוכה נוכל לתקן את עצמנו.
לשיטה יישומים קליניים המתבטאים במניעה ושיקום ומנגד משתמשים בשיטה זו גם מוזיקאים וספורטאים הרוצים להגיע לתפקוד מרבי.
מקריאת המאמרים מצאנו קווים משותפים בין שיטת אלכסנדר ושיטת פלדנקרייז, כגון: יציבה, שינוי הרגלים וחזרה לטבע האדם, עבודה מתוך שחרור ועוד...
כעת נתייחס לנקודות שמצאנו שהן ייחודיות יותר לשיטת אלכסנדר ולא ציינו אותן בהקשר של פלדנקרייז, ונחברן לתהליך הלמידה השנתי בשיעורי הקלאסי.
אם נסכם את טכניקת אלכסנדר לידי מסקנות המבוססות על ניסויים רבים אותם ביצע אלכסנדר, נוכל לומר שנקודת המוצא היא שעלינו "לרמות" את מוחנו כדי שלא נפעיל את השרירים בדרך הקודמת, לה הורגלנו, תחילה. לכן, עלינו:
1. לעקב את הרצון לפעולה מיידית
2. לתת הוראות לשליטה ראשונית ברציפות
3. להמשיך לתת את ההוראות עד שנהיה בטוחים שנוכל לעשות זאת בכל עת
4. בעודנו נותנים את ההוראות, לעצור ולחשוב על מה שרצינו לעשות ולהיות פתוחים לאחת משלוש האפשרויות הבאות:
- לעשות משהו שונה לגמרי
- להמשיך ולעשות את הפעולה
- לא לעשות דבר
בכל הפעולות עלינו לשמור על גופנו במצב משוחרר ורפוי כדי לבצע את הפעולה.
במהלך השיעורים הרגשנו שהדברים הנ"ל באו לידי ביטוי בצורות שונות, כגון:
1. ירידה לעומק בהבנת פירושם המילולי של המושגים. רבים מהמושגים הם מילים שמתארות פעולות יומיומיות שתורמות לביצוע התנועה באיכות מסוימת, חדשה. הבנתן שוברת את ביצוען מתוך הרגל, ועוזרת לנו להפעיל את השרירים בדרך שונה ונכונה יותר.
2. החשיבות בביצוע התנועה לא טמונה בצורתה החיצונית, אלא בראשיתה המושתתת על הטבע שבה – לא לוותר על האיכות של גוף משוחרר ותנועה אורגנית.
3. במהלך השנה התעכבנו רבות על פירוקן של תנועות המוכרות לנו לכאורה, וחקרנו את התנועות הקטנות שמרכיבות כל תנועה ותנועה, קטנה ככל שתראה. דבר זה העלה את המודעות בעת הביצוע ושיפר את איכותו.
רעיון מרכזי המועלה במאמר מתייחס לכך שלכל אדם יש קצב לימוד שונה שתלוי במידה רבה בעד כמה נעשה שימוש בלתי נכון ועד כמה חריפות הן הבעיות הנובעות מכך. המאמר חוזר ומדגיש שתיאור השלבים אינו מדויק לגבי כל אחד ואחד וחייב להיות מותאם לאדם הנדון.
הרגשנו שנקודה זו באה לידי ביטוי בכך שפתחת לנו דלת לעבודה אישית ופרטנית ויכולנו לקבוע איתך פגישה אישית בסטודיו כדי לקדם את הבנתנו האישית.
כמו כן, הקריטריונים שעל פיהם ניתן הציון בשיעור מבוססים על התקדמות אישית ולא על השוואה כיתתית.
