דלג לתוכן המרכזי
050-8264905‬

שילוב דימויים בשיעורי בלט קלאסי

שילוב דימויים בשיעורי בלט קלאסי

קורס: מיומנויות בלט קלאסי

מנחה: הגב' דינה שמואלי

מגישות: ליטל שמיר, אילאיל זילברמן וטלי כלש

                                                         

מכללת סמינר  הקיבוצים, ביה"ס למחול

יולי 2008


  1. תפקיד הדימוי בהוראת מחול

דימויים הינם כלי מהותי והכרחי בתקשורת שבין מורה למחול ותלמידיה, הם חלק משפה שנבנית במערכת היחסים שנוצרת בכיתה, שפה ייחודית וחשובה מאין כמוה. בעזרתה ובהשראתה נחשפים התלמידים ומבינים את עולמה הפנימי של התנועה אותה הם מבצעים, ואת היחס שלהם לתחושותיהם בזמן ביצוע התנועה. ביחסים אלו נבנה עולם משותף שמועבר באופן חי ומוחשי על ידי המורה, לעתים אפילו בעזרת מילה אחת פשוטה שטומנת בחובה עולם שלם של רגש וכוונה. מילה שהופכת באחת, תנועה קטועה למתמשכת, תנועה מהירה לאיטית ומדודה.

כמו כן השימוש בדימויים בהוראה מכיל בתוכו למידת שפה ובניית מושגי יסוד שמהווים שפה כלל עולמית שמבטיחה כי לכל תלמיד ניתן ארגז כלים שימושי איתו הוא יכול לדבר ולהתנועע. מתוך כך נוצר מכנה משותף רחב ומעמיק בדיון ובשיחה שמתקיימת בין התלמידים למורה. השפה הינה פתח לעולם ידע שמתרחב ומתרחב, להצטברות של מילון עשיר ולהרחבת יכולות הביטוי של התלמידים את תחושותיהם ותנועותיהם. 

 

  1. סוגי דימויים

בשימוש בדימויים בהוראה חשוב להיות מודעים לכך כי הדימוי נשען על הקשרים חברתיים, תרבותיים, תלויי גיל ואחרים, ולפיכך על המורה לזהות את עולמן של תלמידיה ולהשתמש בדימויים רלוונטיים תלויי הקשר של זמן ומקום. מתוך כך מצאנו לנכון להביא כמה סוגי דימויים שיכולים לתרום ולהרחיב את ידיעותינו ומודעותנו למגוון של דימויים, כפי שהם נזכרים בעבודתה של שרון הללי-אסא: "תפקיד הדימוי כאמצעי בהוראת טכניקת המחול".  

  • דימוי ויזואלי – מציג תמונה של מאורע או אובייקט אשר מובנים לתפיסה על ידי התלמיד אך עוברים עיבוד או מניפולציה דרכו. לדוגמה: הידיים כמו ספגטי.
  • דימוי קינסטטי -  עוסק בלדמיין את תחושת התנועה, בחידודה ובכוונתה. בדרך כלל ימסור כוון ברור של תנועה במרחב. לדוגמה: חושו שאתם נוגעים עם כפות הידיים בקצות החדר.
  • דימוי פנימי – כאשר התלמיד מתבקש לדמות את עצמו כמבצע התנועה מתוך הגוף האנטומי שלו. לדוגמה: דמיינו שיש לכם נורה חשמלית בגוף שזזה מאיבר לאיבר. 
  • דימוי חיצוני – כאשר התלמיד מתבקש לדמות את התנועה כמושפעת מהסביבה, לדוגמה: התנועעות בבוץ סמיך או כאשר היא מופעלת על ידי גורם חיצוני, לדוגמה: התנועעו כמו בובה על חוט.  
  • דימוי גלובלי – יוצר כוונה של מודעות כללית למצב מסוים. לדוגמה: פונדו (fondu)– להינמס, הכוונה לתרגיל מעולם הבלט הקלאסי שמצריך כיפוף איטי ומדוד של הברכיים.

 

 3. הערך המוסף של הדימוי והשפעתו על תהליך הלמידה

הערך המוסף של הדימוי נמצא בהשפעתו על פעולות של קישור בין מוח-גוף-נפש. הוא פועל על כל המישורים ולמעשה מאגד ביניהם. ערכו בכך שהוא משמש כמקרב את התלמיד אל עצמיותו הפנימית-תנועתית דרך עולם מושגים רחב ומוכר. הוא למעשה נמצא בקישור בין החלק הקוגניטיבי – המוח- בו מתקיימים הדמיון והחשיבה על התנועה, ובין החלק הפיסי – שאר הגוף – בו מתקיימת התנועה עצמה.

דימוי פועל על המישורים הקוגניטיביים דרך שיפור יכולת הזיכרון, הוא מפשט את פעולת הזכירה, באמצעות קירוב הנושא לעולמה האישי של התלמידה ומתן הקשר אסוציאטיבי. "...פעולת הדימוי היא כלי קוגניטיבי...המאגד בתוכו קשב, הבהרה, זיכרון וידיעה..." (שם, עמ' 65). כן הוא פועל על הנפש דרך שימוש באירועים או מושגים שנוגעים בעולם רחב של תחושות ורגשות. מתוך כול אלה מקבלת התנועה חשיבות, משמעות והגדרה אישית לכל תלמיד ותלמידה.

השימוש בדימויים בהוראה הינו בעל חשיבות ועוצמה לתהליך הלמידה שכן הדימוי מגיע כאמצעי התורם לפיתוח המודעות התנועתית של התלמיד כתלמיד, כרקדן וכאדם שמתנועע. "...בעשיית המחול על הרקדן לעבור בשתי חזיתות: חיצונית – הגוף, ופנימית – השכל, התודעה, הרוח" (ברטונוב אצל הללי-אסא, עמ' 64). הדימוי מגרה את המוח והדמיון שמשפיעים על התנועה ועל החשיבה עליה, התנועה נהיית מודעת, קשורת ותלוית חיבור פנימי שנוצר מהאזנה למילה שמפעילה אחריה שרשרת של תגובות שיוצרות את המודעות הזו. התהליך אותו עובר התלמיד מתקיים בכל רמות הגוף ככלי של המחול ועל כך חשיבותו של הדימוי. בלעדיו התלמיד מבצע פעולות של שרירים במרחב בזמן קצר או ארוך. הדימוי הוא אשר מביא ומגיש את התוכן אל תוך עולמות הפנימי של הרקדן וגורם לתנועה להיות מלאה, גדולה ומשוכללת יותר ויותר. 

 

  1. שפת הבלט הקלאסי כמעודדת דימויים

הבלט הקלאסי, אשר התפתח בצרפת בחצרו של לואי ה-14, מכיל שפת מושגים המתארים את התנועות והפוזיציות השונות של הז'אנר. הטרמינולוגיה כולה לקוחה מהשפה הצרפתית, ומתארת את התנועות השונות תוך שימוש בדימויים רבים כמו:

  • Tirebouchon = חולץ פקקים (האטיטיוד נראה כחולץ הפקקים)- דימוי ויזואלי.
  • Croise'= צלוב (בעמידה חמישית נראות הרגליים, מזווית הראייה של הקהל, כצולבות אחת על גבי השנייה)- דימוי קינסטטי.
  • Chasse= לרדוף (רגל אחת רודפת אחרי השנייה)- דימוי גלובלי.
  • Tombe= ליפול ("נפילה" לכיוון הרגל היוצאת) דימוי גלובלי.
  • Coupe= לחתוך- דימוי גלובלי.
  • Frappe= להכות (הרגל יוצאת החוצה במהירות ובעוצמה כ"מכה") - דימוי גלובלי.
  • Pa De Cha= צעד של חתול (קפיצה/דילוג הדומים לצעד של חתול) - דימוי ויזואלי.

השימוש בדימויים, המוטבע בטרמינולוגיה של השפה, משליך את הדובר בה לעולם הדימויים באופן ישיר, ומספק את כל יתרונות השימוש בדימויים, כפי שתוארו לעיל בפרק בקודם: שיפור יכולת הזיכרון,  באמצעות קירוב הנושא לעולמה האישי של התלמידה ומתן הקשר אסוציאטיבי; פעולה על הנפש דרך שימוש באירועים או מושגים שנוגעים בעולם רחב של תחושות ורגשות ומתן חשיבות, משמעות והגדרה אישית לתנועה; פיתוח המודעות התנועתית של התלמיד; ושכלול התנועה. 

אלא, שכאמור, מקור השפה הוא צרפתית, ולפיכך מי שלא דובר צרפתית לא יכול להנות משלל הדימויים הארוזים בטרמינולוגיה ומהיתרונות הגלומים בהם. ולכן, עוד בטרם עומלת המורה (בישראל או בכל ארץ אחרת בה לא דוברים צרפתית) על פיתוח דימויים נוספים בצורה עצמאית, עליה להקנות לתלמידיה שפה ולהסביר את פירוש המושגים, על מנת להקנות לתלמידים את הכלים המוטבעים בשפת הבלט עצמה.

 

  1. הצעות לשילוב דימויים בהוראת הבלט הקלאסי

כשלב ראשון בהוראת הבלט הקלאסי, כאמור בפרק הקודם, אנו מוצאות חשיבות גדולה בלימוד השפה עצמה, ופירוש מושגיה השונים. הואיל ומדובר בשפה אשר, על פי רוב, זרה לתלמידים, יש ללמדה בצורה מדורגת ולחזור על אוצר המילים הנרכש משיעור לשיעור. חשוב להעשיר את הפירוש בשלל המשמעויות העומדות מאחורי הדימוי ולא להסתפק במתן פירוש מילולי בלבד מחשש פן יאבד האוצר הגלום בדימוי.  ניתן לציין מהו פירוש הביטוי ולשאול את התלמידים מדוע הם סבורים שניתן לתנועה ביטוי זה? מה עומד מאחורי הדימוי ואיזה תחושה/איכות הוא מעניק לנו בביצוע התנועה?

המשימה הראשונה העומדת בפני המורה לבלט, בלימוד בלט למתחילים הוא ביסוס יציבה נכונה. מיקום האגן והכתפיים, בהתאם לכללי היסוד של הבלט הקלאסי, הינם משימה לא קלה אשר הטמעתה בגוף התלמידים הינה תהליך ארוך ועיקש. לכן, עלינו כמורות לעשות שימוש בכמה שיותר דימויים ולנסות להתאים את הדימוי לתלמיד/ה ולסיטואציה. בנוסף לדימוי השגור "תפוחים בסל",  ניתן להשתמש גם בדימוי של השחלת נר, התלוי עם חוט לחגורה, לבקבוק הניצב בין הרגליים או להוצאת זנב, "גברת טווסה" והחזרתו למקומו.

על מנת לפעול למימוש חוק היסוד השני של הבלט הקלאסי, על פיו יש לשאוף לגב ארוך ורחב באופן מקסימאלי, היינו מציעות דימוי של עץ הנטוע חזק באדמה, ומנגד ענפיו רוצים להגיע הכי גבוה שניתן, למרות שאנו נטועים חזק באדמה, מישהו מושך אותנו למעלה ועל – ידי כך אנו מתארכים (דימוי חיצוני). על מנת לחזק את הדימוי ניתן להוסיף לו את התחושה עצמה באמצעות משיכה עדינה של הקוקו כלפי מעלה (תוך לקיחת חשבון של השלכות המגע על התלמידים), ולאחר מכן לעזוב ולהגיד לתלמידה להמשיך לדמיין את התחושה של המשיכה כלפי מעלה.

קארמן ציין כי  ג'ורג' בלאנשין (Balanchin) נהג להיעזר בדימויים  מעולם הפרחים, החיות ואפילו בישול, ובקש מרקדניו לדמות את ראשם יושב בעננים: "I want your head inclined like you're nestling your head in a cloud." (Carman, Joseph). כמו כן הציע בלנשין את הדימוי של הידיים כמכחולים המציירים על הבד ועצים הנעים מכל רוח קלילה "like a brush painting a canvas…like a tree swaying in the breeze."

כמובן, שכל דימוי צריך להתאים לגיל התלמידים, לקבוצה החברתית, אליה משתייכים ולנתונים שונים המאפיינים ומבדילים אותם מאחרים. שימוש במבחר גדול של דימויים עשוי ל"קלוע" למספר גדול יותר של תלמידים.

 

את הדימויים ניתן להכניס גם כסיכום השיעור, כתרגול ובמטרה לגרום לתלמידות לחשוב על דימויים שיעזרו להם בטכניקה. תרגיל זה רצוי לעשות עם תלמידות בוגרות יותר: כל אחת מקבלת או בוחרת לעצמה תנועה או מנח שעליו היא רוצה לעבוד, עליה לבחור לעצמה דימוי שיעזור לה בתנועה הפיזית לאחר מכן ניתן לשתף את כולן וכך ליצור "ספריית דימויים" שאולי ישמשו בנות נוספות. ניתן גם לעשות זאת הפוך, לתת לכל אחת דימוי ולבקש ממנה לבחור תנועה או מנח שנראה לה מתאים לאותו דימוי. 

 

סיכום נוסף, יכול להיות, כאשר המורה בוחרת לסיים השיעור בהרפיה. היא יכולה לבקש מהתלמידות לשכב על הגב כאשר היא מזכירה את מרבית התרגילים ומחברת לכל תרגיל דימוי כלשהו, בו היא השתמשה במהלך השיעור. כל אחת ואחת צריכה לבחור לעצמה תרגיל אחד ודימוי אחד המתאימים לה ביותר, אותם היא רוצה לשפר ולשכלל בתוכה. דוגמה: "זוכרות את תרגיל הפלייה? איזה דימוי יעזור לכן להתארך כלפי מעלה למרות שאתן בעצם יורדות ברמת הגובה? על מה תחשבו כדי "לצמוח" בכל זאת? אולי על כך שגופנו עשוי מגומי וכשהגומי נמתח מהברכיים לצדדים, הגומי מהראש נמתח כלפי מעלה...

 

ניתן גם לתת משימה לשיעור הבא ובה כל אחת בוחרת תרגיל ודימוי לשיפורו, להתחלק לזוגות וללמד את התרגיל בתוספת הדימויים זו של זו. לאחר השיעור כל זוג ישוחח בינו לבין עצמו וכך נבדוק האם הדימויים עזרו זו לזו. כמובן שניתן יהיה לשתף את שאר הקבוצה לאחר מכן. 

 

  1. סיכום

בעבודתנו בחרנו לבחון את סוגיית הדימויים בהוראה. תחילה התבוננו בעולם הדימויים והקשרו לעולם המחול. אילו דימויים קיימים ומה חשיבותם ללימודי המחול. מצאנו כי הדימויים קיימים בעולם המחול כחלק בלתי נפרד מדרך ההוראה והלמידה. הם מהווים שפה רחבה של עושר, ידע ושכלול היכולות התנועתיות.

מתוך מידע זה בחרנו להתבונן בדימויים באופן ממוקד יותר- בהוראת המחול הקלאסי. כאן מצאנו כי כול השפה כולה הינה "שפת דימויים". הם שגורים בעולם הקלאסי כמו התנועה עצמה והיא מתקיימת למעשה, מתוכם.

לבסוף, בחרנו בכמה הצעות באופן בו אנו רואות לנכון לשלב את הדימויים בשיעורי המחול הקלאסי אותם אולי,  אנו נלמד בעתיד.

השימוש בדימויים, אם כן, הינו מהותי ומשמעותי בחשיבותו לתלמידותינו ולעולמנו גם כן. הדימויים נושאים בחובם תקשורת חשובה שמתקיימת בנינו לבין תלמידותינו וכן בחשיבות של למידת התנועה ובחשיבה על התנועה עצמה.

 

אנו רואות בדימויים חלק במה שנראה בעניינו כערך מוסף שאנו יכולות להעביר בתור מורות לתלמידותינו.

 

  1. רשימה ביבליוגראפית

 

1)     הללי-אסא, שרון. "תפקיד הדימוי כאמצעי בהוראת טכניקת המחול", הגשת עבודה להשלמת תואר ראשון. חמו"ל, 2001.

 

2)     ויקיפדיה. הוצא ב - 14 יולי, 2008.  http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%9C%D7%98#.D7.90.D7.A8.D7.91.D7.A2.D7.AA_.D7.97.D7.95.D7.A7.D7.99_.D7.94.D7.99.D7.A1.D7.95.D7.93_.D7.A9.D7.9C_.D7.94.D7.91.D7.9C.D7.98_.D7.94.D7.A7.D7.9C.D7.90.D7.A1.D7.99

 

3)     Carman, Joseph. "Balanchine's teaching legacy". Dance MagazineJan, 2005. http://findarticles.com/p/articles/mi_m1083/is_1_79/ai_n8698073/pg_2?tag=artBody;col1

 

צור קשר