דלג לתוכן המרכזי
050-8264905‬

רפלקצייה על מהלך שנתי

רפלקציה על תהליך שנתי בשיעורי קלאסי בהדרכת דינה שמואלי במסגרת לימודיי בסמינר הקיבוצים 

שיר ברנדס

 

התהליך שעברתי השנה היה מאוד מעניין עבורי. אני רגילה לקלאסי מאוד נוקשה, אסוף, לחוץ ומתוח. הגעתי לסמינר עם התפיסה שככל שאתה מזיע יותר במהלך השיעור וככל שאתה רועד יותר – ההישג הגופני יהיה יותר טוב.

התפיסה הזו שלי עברה שינוי מאוד גדול – למדתי לשחרר את הברכיים בעבודה ומתוך עבודה הרבה יותר משוחררת ורגועה נהייתה לי יציבה טובה יותר. הרבה מהריכוז שהיה מופנה החוצה למאמץ שגרם לי לרעוד, התחלתי להפנות פנימה, לחשיבה ולנשימה.

מאוד אהבתי את השיעורים שהתחלנו על הרצפה. הרגשתי שהתרגילים פיתחו לי מודעות נוספת לגוף והרגשתי שהשיעורים שהתחילו בעבודת רצפה עזרו לי לאורך כל השיעור ביציבה.

שני עקרונות השפיעו עליי באופן מובהק במהלך השנה – הראשון, הרעיון של "שיפור הרגלים רעים". העבודה המאומצת, נעילת הברכיים – כל אלו הם הרגלי עבודה שהיו מושרשים בי מאוד וחונכתי לאורם. גיליתי במהלך השנה שניתן ללמד את הגוף דרכים חדשות לנוע ולבצע תרגילים ואף לעמוד ב–Balance

מתוך מקום שהוא מנוגד לפעולה מאומצת ו"נועלת" – אלא מקורו בשחרור ובמציאת נוחות בתוך הגוף שלך.

העיקרון השני שהשפיע עליי ודיבר אליי היה הרעיון שלכל אחת ואחד יש מבנה גוף שונה, נטיות שונות ויכולות שונות – ודווקא על רקע השונות הזו – כולנו יכולים להיות רקדנים. עלינו לאמץ את הגוף האישי שלנו, לחתור להכרתו והבנתו העמוקה – ולא להתאמץ להתאימו לתבניות מקובעות של "רקדן קלאסי,. כשנכיר את גופנו ונרקוד אותו ולא נגדו – נכל להגיע להישגים הגבוהים ביותר שלנו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

רפלקציה על התהליך האישי שעברתי במהלך שיעורי הקלאסי השנה – רוני לבל.

 

במהלך השנה האחרונה, אני מרגישה שהגעתי להבנות חדשות לגבי הגוף שלי – מה נכון לו וכיצד אני יכולה לשפר את התנועה שלי, את איכותה ואת הנוחות שלי בתוכה.

בעבודת הרצפה שעשינו השנה הרגשתי שנחשפתי לעבודה חדשה לגמרי על השרירים. הרגשתי שלראשונה אני מבינה איך לעבוד על ה-turn out  ; מאיפה התנועה מתחילה וכיצד היא משפיעה על שאר הגוף.

העבודה מתוך מרכז הגוף, המודעות וההתכווננות אליו, עזרה לי לחלק את המאמץ בגוף ומצאתי יעילות חדשה בתוך התנועה. הנשימה, המודעות אליה וההרגל החדש של להזכיר לעצמי לנשום בתוך התנועות, הכניסו לי איכות אחרת לתנועה ומצאתי שיש לי מרחב הבעה גדול יותר בתוך הריקוד.

הגישה שהועברה בשיעורים, יחד עם הסבר שקיבלתי ממך באופן אישי, עזרו לי להתמודד עם חוסר הסימטריה ביציבה שלי – בעיקר באזור הכתפיים. הרגשתי שאני עובדת גם עם מודעות וגם עם כלים.

במהלך השיעורים השתמשת בהרבה דימויים שעזרו לי להסתכל על התנועה ועל התנוחות באור אחר: "לשבת על כסא ולשתות קפה" או "להיות קולב של בגדים" – בהקשר של יציבה ב – balance  לדוגמא. אני יודעת לומר היום שהשימוש בדימויים שמושאלים מעולם התוכן החיצוני לעולם המחול, עוזרים לתלמידים – ובוודאי לי – להבין דברים שאולי הייתה אליהם כבר איזשהי התנגדות בגוף שהיה קשה לשבור.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

רפלקציה אישית על התהליך בשיעורי בלט קלאסי השנה – טל קון

 

אני יכולה לומר שהתמודדתי השנה עם הבלט הקלאסי בצורה שהייתה לי חדשה לגמרי.

אני מודה, שמראש נכנסתי לשיעור הראשון עם התנגדות מסוימת. במהלך השנים שלמדתי קלאסי, תמיד הרגשתי שיש לי ראש של רקדנית שכלוא בגוף שפשוט לא מתאים לבלט. היה לי קושי גדול בעבודה מול מראה ובהתמודדות עם השוואה לנערות שהיו תמיד רזות וקלות ממני.

אני מסיימת את השנה בתחושה הרבה יותר מפויסת עם עצמי ועם הבלט.

רוב השיעורים עברו כשהמראה הייתה סגורה והדגש היה על הסתכלות פנימה וחיבור לגוף מתוך מודעות תחושתית אליו. אחת ההערות שהכי השפיעו עליי הייתה שכשאת מתקנת מישהי או מעירה לה – את אומרת לה שהיא לא צריכה להסתכל על הרגל או על היד – אלא להרגיש אותן. להרגיש בגוף את המרחק מהמרכז ולמצוא את המיקום הנכון ואת התנוחה הנכונה בתוך ההרגשה הפנימית. למדתי שכשהגוף לא מתוח ועצור, אלא נמצא במצב נושם, ונוח לו – מרחב התחושות גדל באופן ניכר. אני חייבת לומר שעכשיו אני מרגישה שאני כמעט צריכה ללמוד מחדש לרקוד מול המראה. אני מרגישה שאני יכולה להגיד שהריקוד שלי נובע היום הרבה יותר מהמרכז שלי – הגופני והנפשי.

למדתי שיש משהו טבעי בתוך התנועות שאיתו צריך ללכת ואותו צריך להרחיב. אני עדיין מרגישה שמה שהכי קשה לי ליישם נעוץ בהבנה שלי של אותו מתח בין שחרור להחזקה – אבל אני מודה מאוד על המודעות לאותו מתח. אני מצליחה הרבה יותר לשמר אנרגיה באופן חכם, אני מגיעה לאמצע השיעור חמה – ולא מותשת, כפי שהייתי מגיעה בעבר ואני מסיימת את השיעור במילה שכבר השתמשתי בה, אך אני מרגישה שהיא מתארת הכי טוב את ההרגשה שלי – מפויסת.

צור קשר