"באותה מידה שהגוף חש את צער הנפש, כך הנפש מוגבלת ע"י זכרונו העיקש של הגוף, את מה שהנפש הייתה רגילה להרגיש. אחת הדרכים העיקריות שבהן אפשר לשמור על זה היא 'עבודת גוף'. עבודת גוף משנה את זרימת האנרגיה בתוך הגוף, משחררת אותו מתבניות ישנות, ומגדילה את טווח התנועה שלו. שינוי הגוף בדרך זו יכול להשפיע על כל לולאת הגופנפש".
(דיכטוואלד, 1992, עמ' 12- 28).
