דלג לתוכן המרכזי
050-8264905‬

ז'נט אורדמן ז"ל

Subject: ז'נט אורדמן ז"ל

"היא מתה משברון לב"

הרקדנית, המורה, הכוריאוגרפית ומייסדת להקת בת דור, ז'נט אורדמן, הלכה לעולמה. "כמו שחיה באינטנסיביות ובפנאטיות, כך גם מתה. הכל אצלה היה עד הסוף"

מרב יודילוביץ'

היא ייסדה את בית הספר למחול המוביל בישראל, גידלה דורות של רקדנים ובנתה בשתי ידיה את להקת בת דור שהיתה מרכז חייה ושברה את ליבה עם סגירתה. היום, ד', בשעות אחר הצהריים המוקדמות נדם בבית החולים תל השומר ליבה של ז'נט אורדמן, רקדנית, מורה, כוריאוגרפית וממייסדות המחול בארץ. היא היתה בת 73 במותה. "היא מתה משברון לב", אומרת ברכה כהן, חברתה הקרובה ומי שליוותה אותה בשבועות האחרונים לחייה. "היא היתה אישה מבוגרת וחולנית, אבל מה שדרדר משמעותית את מצבה הבריאותי, היה סגירת הלהקה ובית הספר שייסדה".

 

אורדמן אושפזה בבית החולים תל השומר לפני כחודש בעקבות התקף לב, מצבה השתפר והיא שוחררה לביתה. לפני כשבועיים אושפזה שוב בעקבות ברונכיט שהסתבכה. אל מיטת חוליה הגיעו חברים, תלמידים וקולגות.

 


אורדמן בצעירותה. המחול היה כל חייה. צילום: מולה עשת 

 

"היה לה צורך במגע אנושי, אבל אנשים רבים אכזבו אותה. אחרי השנים המפוארות של בת דור ולמרות כל העשייה הרבה, כשהמצב היה קשה היא נשארה לבד", אומרת כהן, "היא נאבקה על חייה, נאבקה כמו שז'נט ידעה להיאבק. היו לה תכניות רבות לעתיד והיא המשיכה להתעניין במה שקורה בתחום המחול בארץ. תכננו לנסוע לצילומי הפינאלה של 'נולד לרקוד', שראינו יחד כל שבוע, אבל את זה כבר לא נספיק".

 

הפריחה, הנפילה

ז'נט אודרמן נולדה בגרינסטון שבדרום אפריקה בבית יהודי מסורתי. כשהיתה בת שמונה חודשים עברה המשפחה ליוהנסבורג. אורדמן החלה לרקוד בגיל צעיר בעידודם של הוריה אצל רנה ברמן ומרג'ורי שטרומן. בגיל 14 לוהקה לתפקיד הראשי ב"ג'יזל" של הכוריאוגרף אנתוני דולין. בשנת 1954 החלה את לימודיה בבית הספר המלכותי הגבוה למחול בלונדון והשתלבה בהפקות מחול לטלוויזיה, מופעי בלט ומחזות זמר. בשנת 1964 הגיעה לישראל במסגרת סיבוב הופעות עם להקת מחול בריטית וזכתה לשבחים ממבקר המחול חיים גמזו. כשהלהקה בה רקדה פשטה את הרגל ונסגרה החליטה אורדמן להשתקע בישראל ולפתוח סטודיו ללימודי מחול. בשנת 1965 ביקרו בסטודיו של אורדמן הברונית בת שבע דה רוטשילד והכוריאוגרפית מרתה גראהם.

 


סיקי קול: היא הביאה את המחול המקצועי לישראל. צילום: מולה עשת

 

בעקבות הביקור הוזמנה אורדמן לשמש כמנהלת חזרות בלהקת בת שבע, שייסדה גראהם. הקשר בין הברונית דה רוטשילד לאורדמן התהדק ובשנת 1967 פתחו ביחד את אולפן בת דור ללימודי מחול. שנה אחר כך הוקמה להקת בת דור. בית הספר פרח וכך גם להקת המחול, שהביאה בשנות השבעים והשמונים המוקדמות שורה ארוכה של כוריאוגרפים מובילים בהם אלווין איילי, פול סמסרדו, לאר לובוביץ', אנתוני תיאודור, מנואל אלום, מישל דיסקומבי, נילס קריסטי, ג'ון באטלר ויירי קיליאן ליצור עבורה. עם תחילת שנות התשעים, בעקבות ניהול כושל והחלטות שגויות, החל מפעל חייה של אורדמן לאבד מכוחו. רקדנים ומורים החלו לנטוש את הספינה לטובת מקומות אחרים.

 

עם מותה של הברונית דה רוטשילד, בשנת 1999, החלה קריסתה של להקת בת דור. אורדמן לא עמדה בכך. "האישה הזו הגיע ארצה למדבר שממה מבחינת המחול", אומרת סיקי קול, מתלמידותיה הראשונות בישראל ומי שרקדה בלהקת בת דור שנים ארוכות והפכה לאחת מהמורות המובילות בבית הספר, "היא באה לכאן עם החלומות שלה ועם המקצוענות הזו שעד אז לא הכרנו. היא הביאה את המחול המקצועי לישראל, את המתודה והשיטתיות. היא הקימה בית ספר לתפארת ואי אפשר לספור את כל אלה שחייבים לה את הידע שלהם. היא הביאה לכאן את מיטב הכוריאוגרפים כי היא לא יכלה לסבול פחות מהכי טוב. למדתי לנהל מופעים מחונך אנגלי שנחשב לטוב ביותר בתקופה ההיא, כיוון שהיא לא הסתפקה בפחות מזה. על הלהקה שלה אפשר לומר דברים טובים ורעים, אבל היא היתה מקצועית. רק בזכות הקשרים של ז'נט אורדמן התארחתי בגיל 20 בלהקה של אלווין איילי והרגשתי בה בת בית ולא אחת מהלבנט. היא לימדה אותי הכל. היא היתה אשה לא פשוטה, אבל כמו שחיה באינטנסיביות ובפנאטיות, כך גם מתה. הכל אצלה היה עד הסוף, היא היתה טוטלית וברגע שבת דור נגמרה, החיים שלה נגמרו. זה טראגי".

 


נירה פז: היא חשפה את הרקדנים הישראלים לשפת המחול הבינלאומית. צילום: מולה עשת

 

נירה פז, מסולניות להקת בת דור, אומרת: "התרומה של ז'נט לעולם המחול הישראלי היתה גדולה מאוד. בשנות השבעים, כשהלהקה היתה בשיאה, היא ובת שבע דה רוטשילד הביאו לכאן עשרות כוריאוגרפים בינלאומיים וחשפו בכך את הרקדנים הישראלים ואת הקהל לשפת המחול הבינלאומית העכשווית. בת דור סיפקה עבודה להמון רקדנים ומורים. הרגשנו שאנחנו חלק מהעולם הגדול. זו היתה להקה רפרטוארית שהציגה יצירות של גדולי היוצרים, מה שלא קיים כיום. היום המחול הישראלי הוא בתוך עצמו וחשיפה של רקדנים ליוצרים מבחוץ מועטה וזה חבל. בית הספר שהיא הקימה היה ראשון ולצערי הרב גם יחיד מסוגו בארץ. הסיפור של בת דור עצוב. זו להקה שהיתה בטופ והתרסקה. הכל התפורר והתפרק וזה כואב כשמדובר בממלכה שהיא פיסת היסטוריה".

 


עידו תדמור: אני זוקף לזכותה חלק נכבד ממה שאני היום. צילום: מולה עשת

 

בת דור היתה כר דשא פורה עבור רקדנים ויוצרים שהחלו שם את צעדיהם הראשונים. בין השמות הבולטים ניתן לציין את אוהד נהרין, דוד דביר, שלי שיר, רפי סעדי, איתן סיבק, טליה פז, עידו תדמור, יגאל פרי, יהודה מאור, מירי זמיר ורבים וטובים אחרים. לצד תרומתה הרבה, רבים זוכרים את אורדמן כאישיות קשה ומעוררת מחלוקת. "היא סבלה מחוסר ביטחון ולפעמים התעמרה ברקדנים", נזכרת נירה פז, "היא היתה תובענית, דרשה משמעת ברזל ודגלה בזה שחייבים להיות קשים עם הרקדנים וזה יצר לא מעט קונפליקטים".

 

עידו תדמור, מתלמידיה המובילים, אמר: "אהבתי אותה למרות הכל. היה לנו קשר מאוד מיוחד ואני זוקף לזכותה חלק נכבד ממה שאני היום. היא היתה הגרעין. אין ספק שאת כל הכבוד שלי למחול ואת ההשקעה אינסופית ביצירה ספגתי ממנה. אי אפשר לקחת ממנה את מה שהיא עשתה עבור המחול הישראלי. אין רקדן שלא עבר תחת ידיה. היא היתה ג'דאית אמיתית. כשסגרו את בת דור היה לי ברור שהיא לא תשרוד את זה. בת דור היתה כל חייה, מבחינתה זה היה כמו לאבד ילד. לקחו לה את האוויר לנשימה".

 

יאיר ורדי, מנהל מרכז סוזן דלל וראש הפקולטה למחול באקדמיה בירושלים, רקד בלהקת בת דור ויצר עבורה. "היא הקימה בזכות התמיכה של הברונית דה רוטשילד מוסד חשוב ללא כל ספק שהחזיק מעמד שנים רבות והוציא תחת ידיו רקדנים רבים, אבל היא היתה דמות שנויה במחלוקת", אומר ורדי, "היו לא מעט השגות לגבי צורת הניהול שלה, הרצון האישי להתבלט על הבמה גם בשלבים מאוחרים בחייה, הצנטרליסטיות וחוסר הפרגון. היא היתה אישה קשה, לפחות כלפי חוץ ואני לא חושב שהיא האמינה במילייה של המחול או תמכה בו. היא רצתה להחזיק בלהקה ולרקוד. מצד שני היא חשפה את הקהל ליצירה בינלאומית, הקימה בית ספר למופת שפעל לאורך זמן והותיר אחריו ואקום. בבית הספר למדנו כולנו ובו היתה עצמתה. היא גם נתנה מאוחר יותר פתח ליוצרים ישראלים וסיפקה עבודה שהחזיקה משפחות רבות. זה עצוב שברגע שהתמיכה הכלכלית נפסקה בעקבות מותה של הברונית, כל העסק התמוטט".

 

טליה פז, רקדנית לשעבר בלהקת בת שבע ובלט קולברג, שהחלה את דרכה באולפן בת דור ללימודי המחול: "זו אבידה גדולה. ז'נט אורדמן תרמה תרומה נכבדה למחול הישראלי. היא גידלה דורות של רקדנים בבית הספר שהקימה ושחסר לנו מאוד היום. זה היה מוסד אדיר שנמחק. נגמרה תקופה חשובה וגם אם בשנים האחרונות בת דור נשכחה מלב, היתה להם תקופה גדולה שאסור לשכוח".

 

נעמי פרלוב, לשעבר המנהלת האמנותית של אנסמבל בת שבע ושל פרויקט "גוונים במחול" והאסיסטנטית של הכוריאוגרף אנז'לן פרלז'וקאז', היתה גם היא תלמידה בבת דור. "האשה הזו העניקה לי ידע, ניסיון והבנת המחול לעומקו, מה שאף אחד בארץ לא העניק לי", היא אומרת. "היו לה את היכולת והרצון לתת מעצמה במסירות והשקעה יוצאי דופן ובלעדיה לא היינו מגיעים לאיפה שאנחנו נמצאים היום בתחום המחול. אני לא הייתי מגיעה למה שהגעתי בלי הידע שהיא העניקה לי. זה יום עצוב".

 
 
מתוך YNET 7/2/07


צור קשר