דילמת המגע הישיר עם תלמידי בלט
הוראה שלמה מורכבת משלושה חלקים המשלימים זה את זה:
- הדגמה נקייה ומדוייקת של המורה
- הסבר מילולי מדוייק ויעיל
- מגע והדרכה דרך הכוונה באמצעות יד המורה
- ההדגמה הנקיה נדרשת בעיקר בגיל הצעיר יותר, בו התלמידים מקבלים מידע רב באמצעות הראייה והדוגמה האישית. תלמידים בגיל 7-12 נמצאים למעשה בשלב בו הם לומדים מהמבוגרים בעיקר תוך כדי חיקוי בכל תחומי החיים, וכמובן גם החיקוי של המורה לבלט. אפשר לראות תלמידים שקיבלו הסבר מילולי מצויין והם מבינים אותו אבל בסופו של דבר הם עובדים על חיקוי, ולרוב ללא מודעות כלל. לכן על המורה להדגים את הקווים הנקיים ועבודה נכונה בכל הנוגע לכווני יציאת התנועה ממקורה בגוף.
- הסבר מילולי מדוייק ויעיל יתן תמיכה טובה לצד הקוגניטיבי של הביצוע. הגוף זקוק לתיאור התנועה ולהוראות מדוייקות ככל הניתן, לצורך הפקת תנועה או ביצוע תנוחה באופן נכון ומלא. מורים לבלט מסבירים תנועה ובו זמנית מראים איך הם עושים זאת. במידה וקיימת סתירה בין שני אופני הלימוד (כגון המורה אומר שצריך לשפשף את הרצפה בכף הרגל, אבל הוא אינו משפשף אלא מעביר אותה מעל לרצפה) יווצר פער בין ההדגמה והדרישה, והתלמיד יפרש את העניין בדרכים שונות.
- בנוגע למגע היד, אחת הבעיות של העידן שלנו, היא החשש שמא התלמיד/ה או ההורה יפרש מגע יד של המורה באזורים הדורשים תיקון, כהטרדה מינית. כמו בתחומים אחרים, גם כאן חשוף המורה לתביעות משפטיות והסתבכויות מיותרות. בארצות הברית, למשל, בבתי הספר ובסטודיו פרטיים יש שנמנעים מלהשתמש באלמנט זה לצורך הוראה. אך בבתי ספר מקצועיים כגון הג'וליארד, אשר מחזיק יועצים משפטיים בשכר קבוע, ואשר אליו שואפים להגיע ללמוד, אין נמנעים מחלק חשוב זה בהוראה.
פעמים רבות התלמיד אינו חש את גופו או את החלק המדובר, כגון רגל, כף רגל, זרוע, ראש וכו', באופן מדוייק, ואינו יכול להפיק את התנועה בצורה נכונה. מגע המורה והכוונת האיבר הנדרש, מעבירה את המידע מקצות העצבים אל המוח, וכך נקלטת התנועה ונקלט התיקון. האיבר מעביר משוב למוח, ומחזק את היכולת לחוש את התנועה הנכונה ולחזור ולתרגל אותה.
במידה ושלושת הפרמטרים הללו אכן משלימים זה את זה, תהיה הבנה מלאה של התלמיד לגבי אופן הביצוע, התחושה הגופנית וכן המחשבה שקיימת לפני כל תנועה ותנוחה ותוך כדי ביצועה (פעולה פסיכומוטורית).
ולכן על המורה לבלט להיות בעל קווים מדוייקים ותואמים את הדרישה בתחום זה. וכן עליו להיות בעל שפה עשירה ולחפש כל הזמן דימויים והסברים מגוונים שיענו על מגוון רחב של תפיסות התלמידים, וגם להיות זהיר אך בטוח בעצמו בבואו לתקן את התלמידים באמצעות כפות ידיו.
מאת
דינה שמואלי חינקיס
