בלט הוא צורה של מחול שהתפתחה בצרפת בחצרו של המלך לואי ה-14. הבלט נחשב למחול הבימתי המלכותי והבסיסי ביותר, אך גם השמרני ביותר.
כל המחול הבימתי מבוסס על הבלט הקלאסי ועל חוקיו הנוקשים, שכוללים, בין היתר, בגדים שמרניים (בגד גוף וגרביון, בדרך כלל לבן) ותנועות שאין להפר אותן. התלבושות כיום קלות מאוד ומאפשרות תנועה חופשית.
בין יצירות הבלט המפורסמות ביותר ניתן למנות את "אגם הברבורים", "היפיפייה הנרדמת", ו"מפצח האגוזים" הנרקדות לצלילי המוסיקה של המלחין צ'ייקובסקי. רבים מן המלחינים הגדולים כתבו יצירות שנועדו לבלט.
עד לתחילת המאה ה-19 הוצג הבלט כליווי לאופרה או לקונצרט מוזיקה קלאסית, ורק כאשר החלו לכתוב מחזות שהבלט הוא האמנות העיקרית בהם, החל הבלט להתפתח ומספר הרקדנים גדל בהתמדה. עד אמצע המאה ה-20 נחשב הבלט למופע אמנות לאנשי מעמד הגבוה בלבד; לאחר מכן הוא נפתח גם לקהל הרחב.
קשיי הרקדנים בלימוד הבלט הובעו בפעם הראשונה על-ידי הצייר אדגר דגה, שצייר את הרקדניות על הבמה ומחוצה לה, מאחורי הקלעים. המוזיקה שמלווה את הבלט היא מוזיקה קלאסית, בעיקר בליווי תזמורת. הבלט אומנם התחיל אצל לולי אך הגיע לשיא פסגתו בתקופה הרומנטית ובמאה ה-20. בתקופה הרומנטית רוסיה הייתה מאוד פעילה בתחום הבלט,להקות בלט רבות הוקמו ברוסיה והציגו את יצירותיהם של צ'יקובסקי ועוד.גם מלחינים צררפתים כתבו בלטים באותה תקופה,כדוגמת דליב ועוד.בתחילת המאה ה-20 הוקמה להקת הבלט של סרגיי דיאגילב-הבלט הרוסי דיאגילב שאף להציג יצירות חדשות ומודרניות יותר ולכן הזמין יצירות אצל סטראווינסקי,דביסי,סאטי,ראוול ועוד.דיאגלב שכר את טובי הכוריאוגרפים והרקדינים כדוגמת ניז'ינסקי וגדולי ציירי התפאורה כדוגמת פיקאסו ובכך הוא הבטיח להקה מקצועית ביותר,אך בגלל רצונו לפתוח תחומים חדשים במוסיקה הקהל לא קיבל אותו כל כך.יצירות שנראות לנו יפות היום כגון פולחן האביב של סטראווינסקי,דפניס וכלואה של ראוול ועוד הרעישו את הקהל הפריסאי,ורק מעטים קיבלו אותם
רשימה של בלטים ידועים על פי מלחיניהם:
- לודויג ואן בטהובן - יצורי פרומתאוס
- שרל גונו - פאוסט (בלט)
- אלכסנדר גלזונוב - הסיפידים (למנגינות של שופן)
- קלוד דביסי - משחקים
- ליאו דליב - סילביה, קופליה
- אראם חצ'טוריאן - גאינה, ספרטקוס
- דריוס מיו - השור על הגג, בריאת העולם
- אריק סאטי - פאראד
- איגור סטרווינסקי - פטרושקה, פולחן האביב, פולצ'ינלה, ציפור האש
- מנואל דה פאיה - האהבה הקוסמת, הכובע המשולש
- סרגיי פרוקופייב - רומיאו ויוליה, סינדרלה
- פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי - אגם הברבורים, היפהפיה הנרדמת, מפצח האגוזים
- אהרון קופלנד - אביב באפלאצ'ים, רודיאו, בילי הנער
- מוריס ראוול - דפניס וכלואה
- ניקולאי רימסקי-קורסקוב - שחרזאדה (עיבוד מאוחר של דיאגילב)
מתוך ויקיפדיה 